עברנו כבר מספר לא מבוטל של ערי חוף שבהם חלק עתיק בין מאות שנים היושב על קו המים. זו פעם הראשונה שגם מיקי וגם אני חשנו בחוויה זהה, נכנסים לעיר העתיקה של דוברובניק, דרך אחד השערים בחומות המרשימות המקיפות אותה ומיד יש הרגשה של מעבר במינהרת הזמן. מעבר מעיר מודרנית במאה ה 21 לעיר במאה ה 16-17. משהו בכוליות של המראה העתיק ובעוצמתו ממש עוטף אותך.
הסתכלנו מסביבנו לחפש את האבירים 😀.
הסתובבנו בערב הגעתנו ה 16 לחודש ובכל היום שלמחרת ולרגע לא הרגשנו משעמם. כל סימטה מגלה משהו וכל נקודת מבט בעיר פונה לנוף אחר.
הסתובבנו בערב הגעתנו ה 16 לחודש ובכל היום שלמחרת ולרגע לא הרגשנו משעמם. כל סימטה מגלה משהו וכל נקודת מבט בעיר פונה לנוף אחר.
ה 17 לחודש הוקדש להתקדמות כללית ולחוויה ראשונית מהעיר. את הבוקר התחלנו בטיול על החומות שמאפשרות להתבונן על העיר מלמעלה מארבעה כיוונים ויחד עם זה גם על הנוף מסביב, פשוט מרהיב. בהמשך נכנסנו קצת יותר לעומק הן למנזר הדומיניקנית , הן לארמון רקטור המרשים כולל התערוכה שבתוכו והרווחנו גם בית קפה היושב ממש על הצוק בחומת העיר וצופה לים. כמה שלווה יש בכחול האינסופי הזה. נפרדנו מהעיר ועוד מעט מהמדינה בארוחה הכמעט מסורתית שלנו:
פלטת דגים לשניים. 👻👾🐙🐟🐠🐡דוברובניק בשעות הדמדומים.
הכניסה המרכזית
המזרקה הגדולה
סמטאות ועוד סימטאות
אקרובטיקה ברחוב
ארמון רקטור
מבט למרינה
ארוחת ערב לרגלי ה "מדרגות הספרדיות" של דוברובניק
אנחנו על החומה
וקצת אל תוך המבנים
ארמון רקטור
עיטור בדלתו של ארמון הרקטור. התמונה האסורה. בעקבות הצילום שלה נודע לנו כי אסור לצלם את יצירות האומנות.
המדרגות הספרדיות
כנסיית איגנסיוס הקדוש
לאורך כל היום נגנים שונים היו פזורים ברחבי העיר העתיקה
השעון מודיע על סיום היום וסיום הטיול
מבט אחרון מחלון חדרנו
מדהים. מסע יפיפה עם אנשים יפים. חיבוק
השבמחק