על פי הספר לונלי פלנט, אם יש דבר אחד שבידנו לעשות בסלובניה יש לבחור במעבר ההרים אורשיץ. ואכן זה היה מרכזו של היום. אך לפני שהגענו לשם עברנו כמה מקומות נוספים כולם בתוך שמורת טריגלאו. פתחנו את הבוקר בעמק וראטה וטיפסנו למפל היורד מגובה 58 מ'.
תמונה זו צולמה כשאנו מאחורי המפל צופים על הואדי
המשכנו לגרניסקה גורה. עיירה שרחובה הראשי מלא בתים שנשתמרו, ממנה יוצאים למעבר ההרים והחשוב מכל, יש לשכת תיירים מעולה וקיבלנו שם כמה טיפים
הטיפ הראשון קיבלנו היה לבקר בזלנסי, עוד אגמון שכולו צבעי טורקיז המקבל את מימיו ממים שנוסעים מתוך האדמה. סביבו חי וצומח מגוונים. אנחנו לא ראינו כלום מלבד דגים אך במקום בהחלט היה מיוחד.
הטיפ השני שלה היה על נקודות עצירה מומלצות לאורך מסלול מעבר ההרים (הכל היה גם בספר ורק נתן חיזוק).
אז הנה הגיענו לרגע השיא. המסלול ברובו עובר לאורך פסגות תלולות בעלות מראה "קשוח" ובראשיתי בהחלט היו לא מעט נקודות עוצרות נשימה. ניתן לתמונות לספר את המסע.
אגם יאסנה היתה נקודת העצירה הראשונה. אגם טורקיז המוקף דיונות חול. סביב התיש זלטורוב ששומר עליו יש אגדה שלמה שנסובה כמו כל האגדות הטובות סביב המתח שבין אהבה וכסף וגם הסוף דומה, הוא טרגי לכולם מופסדים. איך זה שכל האגדות כולן לא מצליחות לעשות באמת שינוי ואיך זה שכל תרבות מפתחת את האגדות שלה אך המוטיב האנושי נשאר דומה?
המשכנו לכנסייה הרוסית. כנסייה שנבנתה לזכר 40 שבויים רוסיים במלחמת העולם השניה שנהרגו במפולת שלגים באזור במרץ 1916 בעודם עוסקים בבניית כביש מעבר זה.
עצרנו בעוד כמה נקודות כשהנוף משך אותנו עד לנקודת המעבר הקסומה בגובה 1611מ' בה שרשרת הרים שלמהפרושה לנגד עיננו.
את הלילה אנו מעבירים בקובריד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה