פתחנו את החלונות שמש פרצה לחדרינו וליוותה אותנו כל היום. לאחר התלבטות החלטנו לבקר במערת שקוצ'יאן, החוויה היתה שונה, הפעם נכנסנו למערה לעומק 150 מ' בתוך הקרקע. לאורך המערה נחל זורם בקרקעית ובעצם ממשיך את התהליך הקרסטי. כמו גם מי הגשמים שמחלחלים פנימה. מערה זו הוכרה כאתר לשימור ע"י אונסקו. כך שלא ניתן היה לצלם בה (מזל, אחרת היו עוד אינסוף תמונות של נטיפים וזקיפים וכו) היום למדנו כי חלק גדול מהשמות המתארים את התופעה הקרסטית לקוחים מתוך השמות הסלובניים. והם גם דואגים לספר את זה בגאווה.
קארסט = אזור בסלובניהדולינה = זה שם של הדולינה הגדולה באזור שקוצ'יאן.
נסענו לכיוון החוף הסלובני שמכל החלוקות שנעשו על שטח יגוסלביה הם נשארו עם ממש מעט חוף.
עברנו באיזולה בעקבות המלצה לאכול שם דגים ואכן היה מעולה.
המשכו לפירן, עיירה נוספת השוכנת על לגונה הנכנסת לים, לטיול בעיר העתיקה. איכשהו מעיירות חוף עתיקות וסימטאות אנו לא שבעים לעולם.
השעה היתה 17:00 כשעזבנו את העיירה. התלבטנו האם להישאר בסביבה ולחפש חדר ללילה או לעבור כבר לקרואטיה. הסתכלנו זה על זה, שאלנו האם מהמרים שהרי החשיכה יורדת ב 18:30 והחלטנו לעבור, ברור שבעת שהמילה "מהמרים" הועלתה לחלל האויר - ההחלטה נפלה.
מתי נגיע באזורנו המורכב למעברי גבול כמו שחווינו היום. 2 דק של התבוננות בדרכון שלנו והנה אנחנו בארץ אחרת. מי יתן ונזכה למשהו מזה עוד בחיינו. אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה