דוברובניק. 16-18.10.16

עברנו כבר מספר לא מבוטל של ערי חוף שבהם חלק עתיק בין מאות שנים היושב על קו המים. זו פעם הראשונה שגם מיקי וגם אני חשנו בחוויה זהה, נכנסים לעיר העתיקה של דוברובניק, דרך אחד השערים בחומות המרשימות המקיפות אותה ומיד יש הרגשה של מעבר במינהרת הזמן. מעבר מעיר מודרנית במאה ה 21 לעיר במאה ה 16-17. משהו בכוליות של המראה העתיק ובעוצמתו ממש עוטף אותך.

ערי החוף מזאדאר לדוברובניק.

לערי החוף של קרואטיה יש הסטוריה רומאית. היו בשליטתם ואז החלו להיבנות. עם השנים עברו ידיים של דיסקרטיות שונות  ביזנטית, תורכית ונציאנית ועוד אימפריאליסטיים שונים.
התחלנו את דיוקנו בעיר זאדאר, הגענו בשעות הצהרים מצאנו מיד דירה נחמדה התארגנו, קיבלנו הנחיות ממשכירת הדירה ויצאנו לעיר העתיקה "לכבוש" אותה, הפעם אנחנו.

פליטביצ'ה 13.10.16

יצאנו בבוקר מעיירה חמודה בשם סלוני שבה יש אזור שבניתו משתלבת עם הנחל והמפלים הקטנים שיוצאים ממנו. יצאנו לראות זאת כשהטמפרטורה בחוץ היתה בסביבות 0 מעלות אך המראה היה שווה בהחלט.

זאגרב 11-12.10.16

לא מאמינה שעברה בי מחשבה לותר על העיר הזאת מקוצר זמן. כל כך נהנינו בה. המרכז התיירותי והתרבותי מרוכז במקום קטן יחסית מה שמאפשר לעבור את הכל ברגל ולהנות מסביבה שכולה ארמונות מתקופות שונות בעיר. לא התארגנו מראש על מקום ללון כך שבאופן יוצא מן הכלל לא היה שונה מימים אחרים אלא שהפעם מדובר בעיר גדולה שאפשר ללכת בה לאיבוד . הגענו למרכז מידע לתיירים

ראו תמונה

איסטריה 10-11.10.16

נסענו באזור איסטריה לאורך החוף שכולו מפוץ באנסוף מפרצים טבעיים שבהם יש מעדנות לדירות ומרינות בגדלים שונים. התחלנו בצד המערבי שלו עברנו בערים פורץ', רוביני ופולה. ערי חוף מקסימות שלכל אחת מהן מרינה/ות ואזור עתיק. לאורך הנסיעה וככל שעברנו עוד ועוד מקומות הבנו כי כך קיים גם בערים בהן בחרנו לא לעצור. לכל אחת מערים אלה יופי וחן משלה. ריבוי של וסימטאות בתים עתיקים בעלי עיצובים שונים. בחלקם עיצובים ונציאניים בשל שליטתה של ונציה באזור לאורך שנים. הסתובבנו ברחובות וסימטאות, שרכב לא נכנס אליהן, שאפנו את האויר המרענן של הים ובמיוחד יעל התקשתה לעזוב מראות אלה כשמיקי נגרר אחריה בחן רב (לדבריו, כרגיל).

מערות שקוצ'יאן, איזולה, פיראן ובי בי סלובניה

פתחנו את החלונות שמש פרצה לחדרינו וליוותה אותנו כל היום. לאחר התלבטות החלטנו לבקר במערת שקוצ'יאן, החוויה היתה שונה, הפעם נכנסנו למערה לעומק 150 מ' בתוך הקרקע. לאורך המערה נחל זורם בקרקעית ובעצם ממשיך את התהליך הקרסטי. כמו גם מי הגשמים שמחלחלים פנימה. מערה זו הוכרה כאתר לשימור ע"י אונסקו. כך שלא ניתן היה לצלם בה (מזל, אחרת היו עוד אינסוף תמונות של נטיפים וזקיפים וכו) היום למדנו כי חלק גדול מהשמות המתארים את התופעה הקרסטית לקוחים מתוך השמות הסלובניים. והם גם דואגים לספר את זה בגאווה.

קארסט = אזור בסלובניה
דולינה = זה שם של הדולינה הגדולה באזור שקוצ'יאן.

מערת פוסטויינה וטירת פרדיאמה 8.10.16

קמנו לבוקר נוסף ללא גשם. מקווים שהמזל ימשיך לשחק לנו. או לפחות שירד גשם בימים שאנחנו לא מטיילים בשטח.

התחלנו את הבוקר בנסיעה מדהימה בינות לכפרים קטנטנים, חלקם בני מספר בתים, והרבה הרבה ירוק בתוך הכפרים בוודאי בין כפר לכפר. קשה להאמין שכך נראה הטבע בסוף הקיץ. היעד מערת פוסטויינה.

מערת הנטיפים הגדולה ביותר באירופה ופתוחה למבקרים כבר כמעט 200 שנה. המערה מוכרת זה מאות שנים אך רק בחלק אחד ממנה. ב 1818 החלו לחקור את המערה והתגלו חלקים נוספים וכיום אורכה 23 ק"מ. החלק הפתוח לקהל אורכו קרוב ל 6 ק"מ כשחלקו נעשה ברכבת וחלקו רגלי.

עושר הנטיפים הזקיפים הוילונות העמודים המקרונים... שבה מרהיב אינסופי ובצבעים מגוונים קשה לדעת לאן להסתכל ועוד יותר קשה להאמין למראות הנ"ל כששומעים ו/או קוראים שמ"מ אחד של נטיף מתפתח במהלך 30 שנה.